עיר לשירותי ם אחזקה 1995 בע"מ נ' עיריית הכרמל ואח'

פסק - דין

בפני תביעה כספית בסך 116,379 ₪, המתייחסת לעבודות שביצעה התובעת, לטענתה, עבור הנתבעות.

לפי התביעה, בשנים 2004-2005, ביצעה התובעת, שעיסוקה פינוי פסולת ביתית, גושית וניקיון רחובות, עבור הנתבעת מס' 1, עיריית עיר כרמל (להלן:"העיריה"), עבודות של פינוי גזם וגרוטאות מרחבי העיר, ואילו העיריה סירבה לשלם לתובעת את מלוא התמורה המוסכמת בגין ביצוע עבודות אלו (למעט סכום שהודתה בו במהלך המשפט).

בעקבות פירוקה של העיריה, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה), התשס"ט- 2008, חדלה העיריה להתקיים כאישיות משפטית, ותחתיה קמו שתי מועצות מקומיות נפרדות: דליית אל כרמל ועוספיה. כתב התביעה המקורי תוקן בהתאם, כך שהנתבעות מס' 2 ו- 3 הינן המועצות המקומיות הנ"ל).

בתיק נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התובעת העיד מר אבו ראס כאמל, אחד ממנהלי התובעת (להלן:"כאמל") ואילו מטעם הנתבעות העידה גב' נאהדה מנסור, גזברית הנתבעת מס' 1 במועדים הרלבנטיים לתביעה (להלן:"נאהדה"). הוגשו סיכומי הצדדים והתיק הובא בפני לצורך הכרעה.

טענות הצדדים:

התובעת טוענת כי בסוף שנת 2004 ובמהלך שנת 2005 הזמינה העיריה מהתובעת עבודות מנוף לפינוי גזם וגרוטאות מרחבי העיר.

התובעת ביצעה את העבודות שהוטלו עליה לפי הזמנת העיריה ו/או מי מטעמה על הצד הטוב ביותר ותוך עמידה בלוח הזמנים.

התובעת הגישה לעיריה שמונה חשבונות עבודה (חשבוניות) בסכום כולל בסך 100,914 ₪, והעיריה ו/או מי מטעמה אישרו לתשלום חמישה חשבונות בסך כולל של 57,039 ₪ ונמנעו מלאשר שלושה חשבונות בסכום כולל של 43,875 ₪.

על אף פניות חוזרות ונשנות אל העיריה לא שילמה העיריה מאום בגין ביצוע העבודות בתקופה דלעיל ונותרה חייבת לתובעת את הסכום בסך 100,914 ₪ כאשר לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהמועד בו היתה אמורה העיריה לשלם כל חשבון וחשבון (על בסיס תנאי תשלום: שוטף +90 יום), ועד ליום הגשת התביעה. הסכום נכון ליום הגשת התביעה עומד ע"ס 116,379 ₪.

מנגד טוענות הנתבעות כי אין בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה בכדי להקים לטובתה של התובעת זכות שבדין לחיובן של הנתבעות בגין החוב הנטען (המוכחש), וזאת מאחר והמסמכים עליהם מבססת התובעת את תביעתה, אינם מקיימים את דרישות פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות") בכל הנוגע לצורתם ודרך עריכתם של הסכמים והתחייבויות כספיות עם רשויות מקומיות.

חלק מהחשבונות שצורפו לכתב התביעה אומנם אושרו, ככל הנראה, בידי מנהל מחלקת הגביה בעיריה אך מנהל מחלקת הגבייה אינו נמנה על הגורמים המוסמכים לחתום ולהתחייב כספית בשם העירייה. עפ"י הפסיקה, חוזה או מסמך, שאינו עומד בדרישות פקודת העיריות, הוא חסר כל נפקות משפטית ואינו מחייב את הרשות המקומית.

ביום 13/6/05 שלח החשב המלווה, שכיהן אז בתקופה הרלבנטית, מר דן תנחומא, מכתב לתובעת בו החזיר את החשבונות שהגישה התובעת, מהסיבה שלא נחתם בין התובעת לעיריה הסכם לאספקת העבודות הנטענות והמוכחשות.

עוד מוסיפות הנתבעות כי לא יעלה על הדעת מצב בו הגזברית, החשב המלווה וראש העיר, בעלי התפקידים האמונים על תקציב העירייה ובכללו הוצאת כספים בגין התקשרויות עם גורמים שונים, לא יהיו חתומים על התחייבות כספית של העירייה. קל וחומר, במקרה שבפנינו שבו אף אחד מן הגורמים הללו לא חתום על החשבוניות שצורפו לכתב התביעה, והתובעת לא הציגה כל חוזה חתום כדין או לא חתום כדין, לביצוע העבודות, נשוא התביעה.

דיון:

האם הוכיחה התובעת את ביצוע העבודות נשוא התביעה?

התובעת טוענת כאמור כי העתקי החשבונות שצורפו כנספחים לכתב התביעה המסתכמים בסך 100,914 ₪ (כולל מע"מ) משקפים את היקף ושווי העבודה כפי שהוזמנה ע"י העיריה וכפי שבוצעה על ידה בפועל בתקופה הרלבנטית, הן מבחינת עלות יום מנוף (1,250 ₪ בתוספת מע"מ לכל יום עבודה) והן לגבי כמות ימי העבודה לתקופה המיוחסת בכל חשבונית. מנגד הנתבעות מכחישות הן את גובה החוב הנטען והן את עצם ביצוע העבודות הנטענות. יובהר כי מכלול הראיות בתיק ביהמ"ש מטות את הכף, בעניין זה, לטובת קבלת גרסת התובעת בכל הנוגע לביצוע העבודות נשוא נספחים א' עד ה' לכתב התביעה, כפי שיפורט להלן.

עיון בשמונת נספחי התביעה (חשבונות עבודה) שהגישה התובעת לעיריה מלמד כי הם מתייחסים לעבודות שבוצעו, לפי הטענה, בתקופה שבין 5.12.04 ועד 31.8.05. (ולא כנטען בתצהיר כאמל בסעיף 8). התובעת טוענת כי הזמנת העבודות המפורטות בחשבוניות עבודה (נספחים א'-ה' לכתב התביעה) נעשו שלא עפ"י הסכם מסגרת או הזמנת עבודה פרטנית בכתב, אלא הזמנת העבודה נעשתה בדרך של פניה טלפונית באמצעות מנהל התברואה בעיריה, מר חמוד קוטראן (להלן:"חמוד"). אכן ניתן לראות כי חמוד אישר בחתימתו על גבי אותם חמישה חשבונות עבודה את היקף העבודה שפורטה בכל חשבונית ואת עלותה ללא שציין לצד חתימתו הערות או הסתייגויות כלשהן לגבי היקפן או שוויין של העבודות. לכך יש להוסיף, כי הנתבעות נמנעו מזימונו של חמוד, שהינו עד רלבנטי לבירור המחלוקת שבין הצדדים, לעדות בביהמ"ש, וידועה ההלכה הפסוקה לפיה בהעדר הסבר מניח את הדעת מצד בעל דין באשר לאי זימונו של עד רלבנטי אשר בשליטתו לעדות בביהמ"ש מקים הדבר חזקה ראייתית לחובתו שאילו זומן אותו עד היתה עדותו תומכת בגרסת בעל הדין שכנגד. (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נגד טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595.